אין לי הרבה מה לכתוב, האמת, רק נכנסתי לאינטרנט כדי לראות מתי אמא מגיעה לבקר אותי. אני כל כך שמחה שהיה לי את המזל למצוא את האינטרנט הזה, כי בכפר שלי אין, והאינטרנט הבא אחריו מאד רחוק. כלומר, באותה מידה יכולתי להסתכל ימינה ולא שמאלה כשעברתי פה... כמו שכשחיפשתי חומר לעדשות מגע עברתי את חצי דנפנג, ורק את חנות המשקפיים שממש קרובה לתחנת האוטובוס פיספסתי כי הייתי בצד השני של הכביש.
בכל מקרה, המורה שלי ממשיך להתעכב ב"דבר המאד חשוב" שלו אבל התלמיד שמאמן אותי הוא די בסדר גם.
בכל מקרה אמא באה היום אז לא ברור עד כמה אני אתאמן.
אתמול היתה לי שיחה די עצובה עם התלמיד שיודע אנגלית, סתם זה עצוב לחשוב על כל האופציות שיש לי בחיים ושאין לו. ועד כמה הוא מודע לזה... התלמידה היחידה בביה"ס ביקשה להתקלח אצלי בחדר - להם אין כמובן מקלחת, הם מסתפקים בברז בחצר. ואני מתלוננת שאין הרבה בנות בקונג פו!
אגב, אתמול בערב הגיע תלמיד חדש בן 3, שלפי יכולות הלחימה שלו בגיל הזה יהיה ראש המנזר. אני לא מצליחה להבין איך הורים עושים את זה לילד שלהם.
חוץ מזה, היום היה סויה לארוחת בוקר ועוף לארוחת צהריים. איזה כיף!
No comments:
Post a Comment