היי...
לא כתבתי המון זמן. מאז הפוסט האחרון הצלחנו למצוא דים סאם, ואפילו המון ממנו. זה מאד טעים! אתה יושב במסעדה, ועוברות עגלות עם כל מיני דברים, ופשוט לוקחים ואוכלים מה שנראה טוב.
אז ביום השני בגואנדז'ואו הלכנו להיכל האבות של שושלת צ'ן, שהוא מין מוזיאון. ראינו שם יצירות אומנות מקסימות של תמונות רקומות, גילופים בעץ, עבודות בחימר ועוד. זה כמה מבנים שכולם מקושטים מכף רגל ועד ראש, כל כך הרבה שאי אפשר לקלוט.
אחר כך נסענו לעיר גדולה אחרת שנקראית דז'אוצ'ינג. שהינו שם במלון מפואר למדי ואכלנו, כאמור, המון דים סאם. טיילנו בשמורה חמודה וראינו עוד מקדשים. למחרת יצאנו ל"פארק סלעים" שבו היו צוקים שעליהם אפשר לטפס. לאור החום הכבד, ויתרנו על התענוג אחרי צוק אחד.
החלטנו לחזור לגואנדז'ואו כדי לתת צ'אנס לסצנת האומנות המקומית, אבל המוזיאון היה ממש מחורבן. כשהגענו כל החדרים היו סגורים לארוחת צהריים, וכשחזרנו אחרי ארוחת צהריים לא התפעלנו ממה שנפתח. היה שם צייר סיני אחד שצייר מאד יפה, אבל חוץ מזה מיותר.
בערב לקחנו את אוטובוס הלילה לגווילין, מה שהיה ארוך מאד )יצאנו ב-8 בערב, הגענו ב-11 בבוקר(, מטלטל בצורה שאסורה ע"פ חוק ועם מעט מידי הפסקות פיפי.
גווילין עושה רושם מאד נחמד, כיף לטייל פה. אני חטפתי צינון בלתי סימפטי, מקווה להרגיש יותר טוב מחר. האוכל ממשיך להיות מאד טעים.
Subscribe to:
Post Comments (Atom)
No comments:
Post a Comment