18 שעות ברכבת עברו להן בשינה נעימה בזכות הטילוטלים ושני שותפינו לתא שמאד השתדלו להיות שקטים ולא לירוק.
קבלת הפנים שערכה לנו גואנגדז'ואו היתה די מזעזעת - העיר חמה, לחה ומסריחה בצורה בולטת. עד שמצאנו את המטרו לקח המון זמן, אחר כך עד שמצאנו את המלון.... הלכנו שם לאיבוד קצת, הרחובות היו רטובים מגשם, לפחות החדר מאד נחמד.
היום לא התחיל הרבה יותר טוב, 480 אחוזי לחות ו-40 מעלות )בערך(.
הפארק פה לא מלהיב, אבל ראינו סינים משחקים כדור מוצה, וכדור מוצה עם הרגל, ורוקדים, וסתם טופחים על עצמם, והולכים אחורה, וגם קצת טאי-צ'י. ראינו את פסל העיזים המפורסם - מתסבר שאתך העיר הקימו אלים מחופשים לכבשים, ולכן יש פה פסל ענק עם עיזים. הגיוני, נכון?
אחר כך הלכנו לפארק הסחלבים, שכמובן היה הסיבה העיקרית לבואנו לעיר מלכתחילה, והיה באמת נחמד חוץ מזה שלא ממש היו סחלבים.
מאוכזבות, רעבות )אמורה להיות פה מסעדה כל מטר, אבל לנו זה לא הלך( ומזיעות הלכנו לחפש אוכל. נכנסנו למסעדה מאד מפוארת, שמו אותנו בחדר האח"מים ואכלנו בקר, אורז עם צלופח ועוד מנה של סופגניות שלא נגענו בהן.
אחר כל הלכנו למוזיאון עם המאוזוליאום של מלך נאן יואה, שמת לפני 2000 שנה בערך. אולם הקבורה שלו קטן יחסית, אבל מצאו שם איזה 1000 מוצגים, כולל חליפת קבורה עשויה מירקן ושאריות של פילגשים, מוזיקאים ,טבחים ושומרים שעברו איתו לעולם הבא. היה שם גם אוסף כריות מחרסינה, בלי קשר. היה מאד נחמד ומצב הרוח השתפר.
הסתובבנו קצת בין חנויות ובאי אחד, ואז אכלנו במסעדת פירות ים הגדולה ביותר שראיתי בימי חיי! אמנם גנבו אותנו בטירוף, אבל קיבלנו חוויה, טקס תה פרטי בכל פעם שהכוס התרוקנה, מיליון אקוואריומים והמון אוכל מוזר.
חזרנו להוסטל, קנינו בירה והסתכלנו על הנהר. עדיין חם ומזוהם פה, אני לא אתגעגע אבל בהחלט יש איזה קסם לעיר.
מה שבטוח, כשמבקשים את האוכל בלי מונוסודיום גלוטמט, הוא פחות טעים.
ועוד לא הצלחנו לאכול דים סאם!!! איך זה יכול להיות???
אני נורא רוצה לכתוב מיילים לכולם אבל לא בטוחה שאספיק, אז תראו את זה כמייל אישי...
No comments:
Post a Comment