אחרי אינסוף התלבטויות )לא רוצים הרים, לא רוצים כפרים בסגנון חואיידז'ואו(, החלטנו לשנות כיוון לגואנגדז'ואו, הידועה יותר בתוק "קנטון" )איפה שהאוכל(. הבעיה היא שזה ממש רחוק, ואמא מפחדת לטוס.
הרכבת הבאה שבה יש קרון שינה במחלקה ראשונה היא עוד יומיים, אז קנינו כרטיסים ואנחנו נשארות פה בינתיים.
היום היינו בששיאן, שזאת עיר קטנה עם רחובות עתיקים ושער מאד יפה ומיוחד שהוא היחיד מסוגו ששרד בסין. לראשונה בטיול הזה קיבלתי הנחת סטודנט על משהו.
היה מצחיק לראות שם את הרחוב העתיק, שוב כי בבתים שפתוחים להתרשמות התיירים עדיין גרים אנשים.
אחר כך ראינו את הרחוב העתיק פה בטונשן, שהוא מאד יפה, עם המון חנויות לתיירים כאלה. זה בלתי נתפס כמה עתיקות וזיופים יש פה, אני לא מבינה מי קונה את כל הדברים האלה.
סין מצנזרת לי את האתר של אגודת הסטודנטים ויתושים אוכלים אותי כמו לחמניית אורז חמה.
No comments:
Post a Comment